ואת ישבת לקצת 

זה היה באמצע הקיץ
לבית הקפה באת וישבת
מולי ופנייך לים
החלפת מבט ועוד מבט

ואת ואת

ואת ספינה גלים דמיינת
לתוך עולמך עלית הפלגת
ונשארת לקצת שם
ואת קפה לא בקשת

ואת את החוף מאוד אהבת
ציירת לב ושוב מחקת
התקרבת למיים ושוב חזרת
ואת רצית הכל את

ואת תמיד תמיד חשבת
אולי אלך מכאן
ולא חשוב לאן
רצית לעוף
כמו צפור
רצית ללכת מהר ולאט

ואת כל כך התפללת
לחזור ילדה נערה
להיות שוב מאוהבת
לתת לקבל אהבה

ואת
רצית לפתוח דלתות השמיים
חשבת עולם אחר לחיות
אולי לשניה או שתיים
גן עדן ומלאכים לראות
ואת כל כך יפה את

זה היה באמצע הקיץ
כשהשמש חיבקה הים
והחוף חייך לגלים
ואת היית שם
ואת כל כך זוהרת את



ואת לעולמך למציאות חזרת
כמו צלאך יפה כמו פרח
וכל העבר ניה כמו קרח
ואת לחייך שוב חזרת
ואת כל כך שמחה את